מדרש על שמואל א 9:21: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מדרש לקח טוב

פס'. לא תכירו פנים במשפט. שלא תראה אדם גבור או עשיר או נאה ואתה מושיבו דיין והוא אינו יודע לדון ונמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי. ד״א לא תכירו. ר' אלעזר אומר לא תנכרהו, אושפזיכניה דרב אתא לקמיה לדינא אמר ליה אושפזכנאי את פסילנא לך לדינא. א״ל לרב כהנא פוק דייניה חזייה דהוא קא גאיס, אמר ליה אי ציתת ציתת ואי לא מפיקנא לך רב מאוניך. כקטן כגדול. אמר רב חנין שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי אילימא למידייניה ולמפסקיה פשיטא לא צריכא לאקדומי. ד״א כקטן כגדול, שלא תאמר הואיל וזה עשיר וזה עני אזכנו כדי שיתפרנס בכבוד ת״ל כקטן כגדול תשמעון. לא תגורו מפני איש. אל תכנס דבריך מפני איש שלא תירא מפני פלוני שלא יהרוג את בנך ושלא ידליק את גדישך ושלא יקוץ את נטיעותיך. כי המשפט לאלהים הוא. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ואזניו שומעות. וכן ביהושפט אומר (דברי הימים ב י״ט:ו׳) כי לא לאדם תשפטו כי (לאלהים) [לה'] ועמכם בדבר משפט. והדבר אשר יקשה מכם. על דבר זה נענש משה רבינו דכתב (במדבר כ״ז:ד׳-ה׳) ויקרב משה את משפטן לפני ה'. כיוצא בדבר (שמואל א ט׳:כ״א) ויען שמואל וגו' ויאמר אנכי הרואה. אמר לו הקב״ה אראך שאין אתה רואה שנאמר (שם טז) כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב :
שאל רבBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

ד"א יוסף ה' [לי בן אחר, אמר ריש לקיש] תוספתו של הקב"ה גדולה מן העיקר, ממי אתה למד מחזקיהו שהיתה מלכותו י"ד שנים, וכיון שהוסיף לו הקב"ה הוסיף לו ט"ו שנים, שנאמר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה (מ"ב כ ו), הוי תוספת גדולה מן העיקר, וכן אתה מוצא בבנימין שאמרה לו אמו יוסף ה' לי בן אחר, אף הקב"ה הוסיף לה ממנו י' שבטים ומן יוסף ב' שבטים. אמר ר' שמואל בר נחמן העמיד הקב"ה מן רחל שנים עשר שבטים, עשרה מבנימין ושנים מיוסף, ומנין שהיו בניו של בנימין, שכתיב ויען שאול ויאמר, הלא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל [ומשפחתי הצעירה מכל משפחות שבטי בנימין] (ש"א ט כא), וכתוב אחר אומר (וישלח שאול) [וישלחו שבטי ישראל אנשים] בכל שבטי בנימין לאמר (שופטים כ יב), כיון שראו הנביאים שתוספת גדולה מן העיקר, התחילו לברך את ישראל בתוספת, משה רבינו אמר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם (דברים א יא), ואף דוד אמר יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם (תהלים קטו יד), אף לעולם הבא בלשון הזה הקב"ה מקבץ גליותיהם של ישראל, שנאמר והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות [את] שאר עמו (ישעיה יא יא).
שאל רבBookmarkShareCopy